אומרים שאתה זה מה שאתה חוזר ועושה. לפי ההגדרה הזו, כשהבן שלי יבוא לשאול אותי מה המקצוע שלי, אני כנראה אגיד לו ש"אבא עובד בדואר, חמודי". לייתר דיוק "אבא עובד באאוטלוק".
אני מניח שמצב הדברים אצל רוב הקוראים שלי הוא לא יותר טוב.
אני מניח שמצב הדברים אצל רוב הקוראים שלי הוא לא יותר טוב.
אני מגיע בבוקר ועובר על האימיילים שלי. שעה עוברת ואני עדיין עסוק בלענות על אימיילים . ואז אני מחליט שלמרות שאני רק בחצי הרשימה, אני אעשה משהו מהמשימות המתוכננות שלי. אני מתחיל לעבוד ואחרי כמה דקות קופץ לו אימייל חדש. כמובן שמדובר בנושא דחוף שדורש את תשובתי המיידית. ואם אני כבר באאוטלוק אז אני עונה על עוד כמה אימיילים ועוד חצי שעה עוברת ובסופו של דבר אני חוזר למשימות המתוכננות שלי וחוזר חלילה. שוב אימייל קופץ ושוב אני מוסט מהעבודה שלי. אבל כמו שאמרתי. אם מה שאני עושה באופן מחזורי מגדיר את העבודה שלי, אז המשימות המתוכננות הן אלו שמסיטות אותי מהעבודה האמתית שלי באאוטלוק.
אז נמאס לי.
היום אני פותח את האימייל לחצי שעה בדיוק שבה אני עובר על האימיילים, זורק מה שלא ראוי להתייחסות ורושם את האימיילים שאני אטפל בהם יותר מאוחר. ואז אני סוגר את האאוטלוק ופונה למשימות המתוכננות שלי.
חצי שעה לפני הפסקת הצהריים אני מקדיש לטיפול באימיילים שרשמתי שדורשים את התגובה הדחופה שלי. רק אחרי שסיימתי אני עובר לקרוא את האימיילים החדשים שהגיעו וגם אותם אני רושם לטיפול מאוחר יותר. לקראת סוף היום אני מקדיש עוד חצי שעה לטיפול באימיילים הדחופים. כל השאר הופך למשימות מתוכננות לימים הקרובים.
התהליך הוא תהליך אדפטיבי. למי שפעם היה רגיל לקבל מכם תשובה תוך חמש דקות, יהיה קשה לקבל את העובדה שלוקח לכם שלוש שעות להגיב לאימייל שלו. אבל הוא יתרגל. הבונוס האמיתי הוא שעם הזמן שמתי לב שאני צריך למחוק פחות ופחות אימיילים שלא ראויים להתייחסות. אנשים פשוט למדו לא לשלוח לי שטויות. הבונוס השני הוא שאנשים מוצאים מישהו אחר להציק לו. אם פעם היו יודעים שאני מטפל בכל אימייל מיידית. היום שולחים אלי פחות אימיילים של "תעזור לי, זה רק עניין קטן של חמש דקות".
אם הגעתם עד לכאן ואין לכם מושג על מה אני מדבר, תבדקו איפה הטלפון הנייד שלכם. אם אתם יודעים איפה הוא גם בלי לבדוק, כנראה שהוא גם צילצל פעמיים או שלוש בזמן שקראתם את הפוסט הזה. אני מציע שתחליפו את המילים "דואר" ו"אאוטלוק" ב"טלפון נייד" ותקראו שוב את הפוסט. יכול להיות שבמקרה שלכם אתם עובדים אצל הטלפון הנייד "שלכם".
אז נמאס לי.
היום אני פותח את האימייל לחצי שעה בדיוק שבה אני עובר על האימיילים, זורק מה שלא ראוי להתייחסות ורושם את האימיילים שאני אטפל בהם יותר מאוחר. ואז אני סוגר את האאוטלוק ופונה למשימות המתוכננות שלי.
חצי שעה לפני הפסקת הצהריים אני מקדיש לטיפול באימיילים שרשמתי שדורשים את התגובה הדחופה שלי. רק אחרי שסיימתי אני עובר לקרוא את האימיילים החדשים שהגיעו וגם אותם אני רושם לטיפול מאוחר יותר. לקראת סוף היום אני מקדיש עוד חצי שעה לטיפול באימיילים הדחופים. כל השאר הופך למשימות מתוכננות לימים הקרובים.
התהליך הוא תהליך אדפטיבי. למי שפעם היה רגיל לקבל מכם תשובה תוך חמש דקות, יהיה קשה לקבל את העובדה שלוקח לכם שלוש שעות להגיב לאימייל שלו. אבל הוא יתרגל. הבונוס האמיתי הוא שעם הזמן שמתי לב שאני צריך למחוק פחות ופחות אימיילים שלא ראויים להתייחסות. אנשים פשוט למדו לא לשלוח לי שטויות. הבונוס השני הוא שאנשים מוצאים מישהו אחר להציק לו. אם פעם היו יודעים שאני מטפל בכל אימייל מיידית. היום שולחים אלי פחות אימיילים של "תעזור לי, זה רק עניין קטן של חמש דקות".
אם הגעתם עד לכאן ואין לכם מושג על מה אני מדבר, תבדקו איפה הטלפון הנייד שלכם. אם אתם יודעים איפה הוא גם בלי לבדוק, כנראה שהוא גם צילצל פעמיים או שלוש בזמן שקראתם את הפוסט הזה. אני מציע שתחליפו את המילים "דואר" ו"אאוטלוק" ב"טלפון נייד" ותקראו שוב את הפוסט. יכול להיות שבמקרה שלכם אתם עובדים אצל הטלפון הנייד "שלכם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה