יום שני, 22 במרץ 2010

זה לא נעים לראות שרותים סגורים


קרה לכם שבדיוק כשהייתם צריכים לשרותים כל התאים היו תפוסים?
לדעתי, מצבים כאלו מסבירים הכי טוב את המושג "כל דקה נראית כשעה".

קרה לכם שנאלצתם לתת ללקוח שלכם לחכות "עוד קצת" עד שהפרוייקט יסתיים?
נכון שלא הבנתם למה הוא צועק כל כך על איחור של כמה שבועות?

איחור לא מתוכנן הוא בדיוק כמו לגלות שכל תאי השרותים תפוסים כשאתה חייב להתפנות.
איחורים קורים. תקלות קורות. Shit happens. אבל אף אחד לא אמר שאי אפשר להתכונן אליהם ולהכין את הלקוח מראש.
אפשר לתת ללקוח לגלות לבד שהגירסה לא תהיה מוכנה בזמן ולעצבן אותו על הדרך, מה שנקרא "שניים במחיר של אחד". אבל אפשר גם להתנהג אחרת. אפשר להתנהג בצורה אחראית.

אני חושב שתכנון הוא דרך חיים. לחוסר תכנון יש מאפיינים וסימנים שונים. כיור מלוכלך, כיבוי שריפות מתמיד וגם הרגע הזה שבו הלקוח מגלה בעצמו ששכחו לספר לו שהגירסה לא תהיה מוכנה בזמן.
לגבי איחור, הדרך האחראית היחידה שאני מכיר היא להודיע על האיחור ברגע שצופים שהוא יקרה. אין ספק שהלקוח יצעק ויבכה ויאיים. יכול להיות אפילו שהלקוח יחליט להפסיק את הפרוייקט. אבל זה עדיף על זה שהלקוח יגלה שכבר לפני שלושה חודשים אפשר היה לדעת שיהיה איחור במסירה, אבל רק עכשיו כשמערכי המכירות וההדרכה שלו מוכנים לקבל את המוצר, מסתבר שהמוצר יהיה מוכן (אולי) בעוד חודשיים.

אין תגובות:

פרסום תגובה